הרבה שנים עבדתי במפעלים תעשייתיים. חלקם גדולים יותר וחלקם פחות. אבל בערך לכולם היה מכנה משותף – הייתי נכנסת לחדר האוכל ומיד מרגישה שחזרתי בזמן לשנות ה80 – בערך לתקופה שהיינו בגדנ"ע

למה ? כי כבר מהתחלה היית חוטף לפנים ריח של "עבדתי היום המטבח"…. ומיד אח"כ עמדת הסכו"ם

והמגשים בעגלת נירוסטה המוכרת הייתה מעלה בך זיכרונות של גדנ"ע או בסיס צבאי.

בהסתכלות מסביב עגלות הגשת המזון נראות מיושנות משהו, מפוזרות להן בחלל ללא עיצוב כל שהוא שמקשר ביניהן. ואז אתה מגיע לאוכל.

האמת…. האוכל דיי טעים ומשביע, בעיקר אם השף המקומי משתדל לעשות ככל שביכולתו כדי לגוון את הסלטים מיום ליום, להפתיע עם ירקות צלויים בתנור בימי שלישי או צ'יפס מפנק (ומשמין) בימי חמישי,

אבל כולם התלוננו שהאוכל על הפנים ולא רוצים ללכת לאכול שם.

רבים הביאו אוכל מהבית והיו מחממים במיקרו ואוכלים במשרד.

ואז בשנה מסוימת הייתה סתימה בביוב באחת התעלות וזה השפיע על מערכת הביוב במטבח. אחרי בדיקה ועוד בדיקה החליטו שצריך להרים את כל הריצוף ומשם זה התגלגל להחלטה שמשפצים את חדר האוכל – יאללה הזדמנות….!!!

עשינו שיפוץ – חדר האוכל שינה פניו לחלוטין, מחלל חשוך ומיושן לחדר אוכל מעוצב וחמים. עגלות ההגשה הוצנעו מאחורי דלפק מעוצב בפסי עץ, נפתחו חלונות לאיוורור החלל, הקירות נצבעו ונתלו תמונות, מערכת שמע שהוטמעה בתקרה איפשרה השמעת מוסיקת רקע בזמן הארוחה. ממש מסעדה !

בחצי שנה שאחרי השיפוץ הפך חדר האוכל למקום מפגש. פתאום האוכל היה טעים יותר למרות שהתפריט לא השתנה בכלל והשף נשאר אותו שף. האווירה הנעימה יצרה "מקום לאכול בו".

ממקום שעובדים נמנעים מלהגיע אליו הפך חדר האוכל למקום מפגש להפסקת צהרים.

מרחב נעים שבו יושבים למשך 30-20 דקות ושוכחים לרגע מהעבודה והלחץ, מקום שנעים לשהות בו ולכן העובדים רוצים להגיע.

מקום שמקדם שיח בין העובדים ומדגיש את חשיבות רווחת העובד להנהלה.

אז למה להשקיע בחדר אוכל ? מכיון שכולנו, ולא משנה באיזה משרה אנחנו נושאים – בין אם מנהל בכיר ובין אם עובד באולם הייצור – נהנה יותר "לצאת להפסקת צהרים", ולא "ללכת לאכול צהרים".

תחשבו על זה רגע …. אם הייתם יוצאים לאכול בחוץ ? איך הייתם מעדיפים לשבת להפסקה עם חבר ? במסעדה/בית קפה או במזללה של מזון מהיר?

ולמה ההשוואה ? מכיון שבמסעדה או בית קפה המקום מעוצב יותר , נעים יותר , מייצר אווירה , מייצר חוויה, כיף לשבת ולשוחח.

מזללה בד"כ לא מעוצבת, הריהוט והאיבזור זול ופשוט, אין אווירה, מרגיש "לאכול וללכת…". סיימנו – הלכנו.

תמונות לפני ואחרי של חדר האוכל מהסיפור